1. תביעה כספית ע"ס 110,000 ש"ח (במעוגל), בגין מקרה ביטוח שיסודו בגניבת רכב. מדובר על רכב אודי 6A טיפטרוניק קוואטרו 3000 סמ"ק שנת ייצור 2006. המבטחת שלמה למבוטחיה התובעים תגמולי הביטוח שלא היו שנויים במחלוקת לשיטתה. התביעה הוגשה על הפרשים שלהם טוענים התובעים. בישיבה שהתקיימה הסכימו הצדדים למתן פסק דין מנומק בלא צורך בתצהירים והוכחות.
התביעה מורכבת מכמה ראשים:
א. הפחתת 39,015 ש"ח מתגמולי הביטוח ששולמו בשל משתנים מפחיתים במחירון לוי יצחק: קילומטרז' גבוה ומס' בעלים. אין חולק שהמבטחת אכן הפחיתה סך זה בגין שני משתנים מפחיתים אלה.
ב. תוספת תשלום בגין משתנים חיוביים - חבילת אבזור שהוערכה בחסר על ידי הנתבעת לשיטת התובעים.
ג. תשלום בגין תכולת הרכב בסך 10,000 ש"ח.
ד. תשלום בגין שירותים משפטיים בסך 10,000 ש"ח.
ה. עוגמת נפש בסך 20,000 ש"ח.
אקדים ואציין כי מצאתי שדין התביעה להתקבל ביחס לסכום של 39015 ש"ח שיסודו במשתנים מפחיתים, בשל הפרת חוזר המפקח על הביטוח. ואף ביחס לחבילת האיבזור. ביחס לתשלום בגין שירותים משפטיים - אין זכאות בפוליסה. וביחס לתכולת הרכב - מדבור בכיסוי שניתן לרכוש בתוספת פרמיה אך לא נרכש. לא ראיתי לפסוק בגין עוגמת נפש.
2. ברקע המחלוקת: התובעים ביטחו אצל הנתבעת 1 בביטוח מקיף את רכב האודי שלהם. אין חולק שהתובע חתם על הצעת הביטוח. ב 20.5.10 נגנב הרכב ואין חולק כי הביטוח היה בתוקף. הנתבעת 2 היא סוכנות הביטוח.
3. אין מחלוקת על שעור תגמולי הביטוח ששולמו על ידי המבטחת - נתבעת 1. לטעמם של התובעים זכאים הם להפרש שלא שולם. חלקו של אותו הפרש יסודו במשתנים שאמורים להפחית את ערך הרכב על פי המחירון (מחירון יצחק לוי שמופיע בפוליסה כמחירון שיחייב לצורך שומת הרכב), וחלקו האחר - בתוספות שהורכבו ברכב. לא בא חולק על עצם הרכבת התוספות , אלא שלשיטת התובעים הוערכו אלו בחסר על ידי המבטחת.
התובעים מלאים טענות כרימון על התנהלות הנתבעת. ברובן לא מצאתי ממש. אכן לעתים נתקל ביהמ"ש בסחבת מקוממת בהתנהלות כלפי המבוטח, וטענות סרק שמעלה מבטחת. אולם תיק זה אינו מציב דוגמא לכך. כך למשל הצלבת מועד הגניבה עם מועדי התשלום מעלה כי הנתבעת לא השהתה הטיפול ואף שלמה בפרק זמן סביר הסכומים שאינם שנויים במחלוקת.
4. התביעה אף כוללת "מקדמי ניפוח" שאין בהם ממש על פניהם :
א. כיסוי הוצאות משפטיות. אכן קיים כיסוי בפוליסה עד 10,000 ש"ח, אלא שמדובר רק בכיסוי הגנה משפטית מקובל למבוטח, בגין הליך
פלילי הננקט נגדו בשל שימוש ברכב המבוטח. ראה סע' 16 לתנאי ז'קט הפוליסה. הפוליסה מורכבת הרי לא רק מרשימה, אלא מרשימה וז'קט תנאים. הרשימה מונה הכיסויים אשר נרכשו ופירוטם בז'קט; ויכולה לכלול תנאים מיוחדים שיגברו על הז'קט במקרה של סתירה (אלא במקרה של ניסיון להתנות לרעת המבוטח על סע' קוגנטי, הנזכר ככזה בחוק חוזה הביטוח). אך בכל מקרה אחר - משלימים ומחייבים תנאי הז'קט, שהוא המכיל את התנאים הכלליים של הפוליסה כמוצר מדף ביטוחי. אין תוכן לרשימה בלא ז'קט. וממילא עד כמה שזוכים התובעים בתביעתם זו, זכאים הם להוצאות משפט ריאליות לרבות שכ"ט עו"ד בהליך. מה הרבותא ברכיב זה שבתביעתם?
ב. תשלום בגין תכולת הרכב: לכאורה ובהסכמה הדדית ניתן לכלול כיסוי ביטוחי גם בגין גניבת מיטלטלין שהיו ברכב , אלא שהתובעים לא רכשו ולא שלמו על כיסוי ביטוחי עודף זה, שאינו כלול כלל בפוליסה בלא תוספת פרמיה. סע' 1 בפרק א' של ז'קט התנאים מגדיר את מקרה הביטוח (גם בגין גניבה) כ "
אובדן או נזק שנגרם לרכב הנקוב ברשימה בתקופת הביטוח לרבות למזגן האוויר שבו,
לאמצעי המיגון שהותקנו בו לפי דרישת המבטח או
לאביזריו הצמודים אליו או הנמצאים בו מכוח דין..."
ובכן אמצעי מיגון ואביזרים צמודים לרכב (חבילת האיבזור שהוספה לרכב) כלולים בכיסוי. ואכן הנתבעת שלמה בגינם - בחסר לשיטת התובעים, אך שלמה. תכולת הרכב מעבר לכך - אינה כלולה בהגדרת מקרה הביטוח. אין מדובר ברכוש הנמצא ברכב מכוח חובה כלשהי שבדין, ואף לא נטען אחרת.
להסרת ספק - משמיענו סע' 2 לאותו פרק כי "
על אף האמור בסעיף 1 לעיל, המבטח לא ישפה את המבוטח בשל: אובדן או נזק למקלט רדיו,
לרשמקול, לאנטנה, לטלויזיה ולטלפון המותקנים ברכב" (בלא סייג זה מדובר היה באביזרים צמודים שהזכאות לפיצוי בגינם קמה מכוח סע' 1 - י.פ) "
ולכל רכוש אחר הנמצא ברכב ואינו חלק מאביזריו אלא אם הוסכם אחרת בכתב ותמורת פרמיה נוספת
".
התובעים לא הפנו להרחבה או תשלום נוסף של פרמיה בו נשאו לשם רכישת כיסוי נוסף בגין תכולת הרכב. טענתם כאן הנה זו: בהצעת הביטוח המודפסת סומנה באיקס בשדה הכיסוי המבוקש האפשרות "מקיף". מדובר באפשרות אחת מבין שלוש שיש לבחור בה. שתי האפשרויות האחרות הנן "מקיף ללא תאונה" ו" מקיף ללא גניבה". אלא שהתובע ציין בכתב יד בהצעה, ליד האפשרות שבחר, "כולל הכל". ובכן, לשיטת התובעים כיתוב זה אכן "כולל הכל" לרבות תכולת הרכב. היינו כיתוב זה על ההצעה מבטא כביכול את רצונו של התובע לכלול בפוליסה גם כיסוי בגין תכולה. והנתבעת הרי הפיקה פוליסה על סמך ההצעה. הנה אפוא (אם נתייחס למהותו של טיעון) מפגש רצונות, הצעה וקיבול, שיש לכלול בפוליסה גם כיסוי בגין תכולת הרכב.
אין ממש על פניו בטיעון זה. אין לנסות ולכלול בתוך הפוליסה באופן מאולץ כיסוי ביטוחי שהוחרג ממנה במפורש.
ראשית, כדי לבחון סבירות הטיעון, יש להתייחס למהות וטיב הביטוח. הפוליסה כאמור היא פוליסה לכיסוי הרכב בביטוח מקיף. מדובר בפוליסה הסטנדרטית כמוצר מדף ביטוחי, הנמכרת ככזו לציבור מבוטחים גדול, ולא בחוזה ביטוח שנתפר ממסד ועד טפחות להלום צרכי מבוטח ספציפי ומשקף תוצר ביטוחי מוגמר לאחר מו"מ פרטני וארוך, על סוגי כיסויים וסיכונים מכוסים, ותמורת איזו פרמיה. בביטוח מקיף לרכב כמו זה שבענייננו, שהנו הפוליסה התקנית , יכול היה התובע לרשום בכתב יד על ההצעה גם "כולל ביטוח דירה", ולא היה בכך כמהלך חד צדדי כדי להקים לו ביטוח דירה שאינו כלול בפוליסה ולא נרכש בנפרד. התובעים לא הפנו כאמור לפרמיה עודפת ששלמו בהסכמת המבטח או הסוכנות ובכלל, כדי לכלול הכיסוי העודף בגין תכולת הרכב. גם אם סבר התובע (ואתקשה לקבל הדבר) שהכיתוב הלאקוני "כולל הכל" ידאג יש מאין גם לכיסוי תכולת הרכב, הרי ברור שמבחינת סוכנות הביטוח ומבחינת המבטחת (שהפיקה הפוליסה לאחר קבלת ההצעה), אין כיסוי כאמור. היינו לא היתה הסכמה ספציפית כפי שמנסים לגזור התובעים אלא כיתוב חד צדדי של התובע. אחרת לא הוכח וגם לא סביר. קשה להלום גם לגוף הענין שהתובע אכן גרס שהכיתוב "כולל הכל" (מה פירוש "הכל"?) יכניס לתוך הפוליסה מה שאין בה, ויש לשלם תוספת פרמיה בגינו. אם כך גרס, ניסה כאמור לעשות את שלא ניתן.
לא סביר שהוסכם על ידי הסוכנות או המבטחת להעניק כיסוי עודף במוצר מדף ביטוחי, בלא תוספת פרמיה. ככל שהיה אכן מפגש רצונות אמיתי בענין זה, היה צריך וניתן לצפות לניסוח מפורש מה בדיוק כולל אותו כיתוב "כולל הכל", ועוד בחתימת אישור של הסוכן ליד הכיתוב (כשלוחה של המבטחת לענין כריתת הפוליסה). התובעים אף לא התיימרו לטעון שמי בסוכנות הביטוח נתן להם הסכמה מעין זו, ואם כן מי.
שנית, גם לגוף הענין סביר הרבה יותר שהכיתוב "כולל הכל" שרשם התובע נועד להסיר ספק מלב, למעלה מן הצורך, שהאופציה שנבחרה על ידו (ואמנם כבר סומנה) הנה ביטוח מקיף לרכב; ולא אחת משתי האופציות האחרות שבסמוך, שאינן כוללות כיסוי במקרה של גניבה או במקרה של תאונה. גם אלמלא כן, כאמור אין כיסוי.